מה אפשר לעשות כשבקשה להסדרת מעמד נדחית?
האמור להלן עודכן לאחרונה בחודש אוגוסט 2021. נוכח שינויים במדיניות משרד הפנים מעת לעת, ונוכח המאפיינים המיוחדים של כל משפחה, אין לראות באמור ייעוץ משפטי אלא מידע כללי בלבד.
כדי להסדיר מעמד בישראל של בן או בת זוג זר/ה צריך לעמוד בתנאים ובתנאי סף, אותם יש להוכיח באמצעות מסמכים מרובים. לעתים עצם הכניסה להליך המדורג אינה פשוטה – קשיים שונים עלולים לצוץ ולגרום לרשות האוכלוסין לדחות את הבקשה ולסרב להחיל את ההליך המדורג על בני הזוג. פעמים אחרות, אף אם הבקשה להחיל את ההליך המדורג אושרה, רשות האוכלוסין עלולה לסרב בהמשך לשדרג את המעמד. לעתים ניתקל בהארכת אחד השלבים לתקופה ארוכה יותר משקובע הנוהל ואפילו בשלילת מעמד קיים. כך גם כאשר מדובר בהסדרת מעמד של בן או בת משפחה שאינו בן זוג אלא הורה או ילד/ה מכוח נהלים שונים כדוגמת נוהל הורה קשיש או במסגרת בקשה הומניטרית.
חשוב לדעת – סירוב, דחייה או כל החלטה פוגעת אחרת של רשות האוכלוסין אינם סוף הדרך!
כמו כל רשות מינהלית אחרת, גם רשות האוכלוסין ומשרד הפנים מחוייבים לקבל את החלטותיהם בהתאם לעקרונות המשפט הציבורי התקין וניתן לתקוף את החלטותיהם ולנסות לשנות אותן, בין אם מדובר בהחלטות ביחס לנוהל “הרגיל” להסדרת מעמד מכח זוגיות, בין אם מדובר בהחלטות בבקשות הומניטריות, בבקשות של פלסטינים תושבי אזור לפי הוראת השעה וכיוצא בכך.
החלטות שונות ניתן לתקוף בדרכים שונות – פנייה לגורם בכיר יותר בתוך רשות האוכלוסין (“ערר פנימי”), הגשת ערר אל בתי הדין לעררים (“ערר חיצוני”), עתירה אל בתי המשפט לעניינים מינהליים (“עתירה מינהלית”) ובמקרים המתאימים גם אל בית המשפט העליון (“עתירה לבג”ץ”). זיהוי הערכאה והפנייה הנכונים קריטים לניהול ההליך – פנייה בהליך שגוי לערכאה שאינה מוסמכת תביא למחיקת העתירה או הערר מבלי שהבעיה נדונה לגופה, וכתוצאה מכך בזבוז זמן וכסף וחמור אף יותר, סכנת גירוש מהארץ.
בין העררים והעתירות שהגיש המשרד ניתן למצוא נושאים רבים ומגוונים: פנייה לערכאות כדי לחייב את רשות האוכלוסין לתת החלטה כאשר היא מתעכבת בטיפול בתיק; הסדרת מעמדם של הורים שבן או בת הזוג הישראלי/ת שלהם נפטרו או נרצחו והם נותרו הורים יחידניים; עררים ועתירות בעקבות סירוב לתת מעמד מטעמים הומיטריים כמו גם עתירות לשדרוג מעמד שניתן על רקע הומניטרי; פנייה לערכאות להסדרת מעמד לאחר שקשר הזוגיות פקע בשל אלימות של בן או בת הזוג הישראלי/ת; עתירות נגד החלטה שלא להכיר בקשר זוגיות בגלל פערים בתשובות שניתנו בשימוע או בשל פערי גיל; תקיפת החלטות שניתנו על בסיס שימוע שנערך ללא מתורגמן או בהעדר ייצוג משפטי הולם; תקיפת החלטות המתעלמות ממצב רפואי רלוונטי, מעקרון טובת הילד, מנסיבות אובייקטיביות המונעות עמידה בתנאי הנוהל, ועוד ועוד.
לא פעם עצם הגשת הערר או העתירה מאפשרים להניע תהליכים ולקדם פתרונות אף מבלי שנדרש דיון משפטי מהותי בעניין.
קיבלת החלטה שלילית? דחייה? סירוב? יש לפעול במהירות האפשרית ולא לדחות את הטיפול בכך! להגשת ערר או עתירה קבועים מועדים מוגדרים בנהלים ובחוק. פרק הזמן להגשת ערר או עתירה משתנה מעניין לעניין אך לרוב מדובר בשבועות בודדים ואם הערר או העתירה יוגשו לאחר הזמן הם יתיישנו. במלים אחרות – ערר או עתירה שהוגשו באיחור עלולים להדחות רק מסיבה זו וללא דיון לגופו של עניין.
לבירורים בנוגע להגשת עררים, עתירות וערעורים ולייעוץ ראשוני בעקבות החלטות דחייה או סירוב – צרו קשר.
להרחבה בנושא הסדרת מעמד בישראל של בן זוג זר
להרחבה בנושא הסדרת מעמד בישראל של בן זוג זר ללא מסמכים ממדינת המוצא
להרחבה בנושא איחוד משפחות עם בן זוג פלסטיני תושב/ת אזור או תושב/ת מדינת אויב
להרחבה בנושא בקשות הומניטריות
להרחבה אודות השירותים המשפטיים במשרד עריכת דין גלית לובצקי