פקודת התעבורה מסדירה את שלל ההתנהגות בדרכים, ובין השאר קובעת חובה להושיט יד ולסייע למי שנפגע מתאונה. למעשה, החובה הזו מעוגנת בעבירה החמורה ביותר שקבועה בפקודה – עבירת ההפקרה. אך בעוד שעבירת ה”פגע וברח” מוכרת, מוכרת היטב, היא מתייחסת רק לחלק מהמקרים. אותו סעיף ממש קובע שגם מי שגרם לתאונה, נותר במקום אך לא פעל למען הנפגעים – גם הוא אשם בהפקרה.
למרות הקביעה הברורה בחוק, מאז נחקק הסעיף בנוסחו זה בשנת 2011 לא העמידה הפרקליטות לדין אף אדם במקרה של הפקרה בנוכחות. במאמר שכתבתי עם פרופ’ עו”ד דנה פוגץ’ אנו סוקרות את העבירות, ההבדלים ובעיקר הדמיון ביניהם. המאמר בוחן את השאלה מדוע לא אוכפת הפרקליטות את הסעיף למרות התכליות החברתיות החשובות עד מאד שהוא נועד להגשים ולמרות האמירה החד-משמעית של המחוקק.
המאמר פורסם בגליון דצמבר של כתב העת “המשפט ברשת – זכויות אדם”. קישור למאמר “הפקרה נוכחת – בעקבות בג”ץ 8814-18 אמסלם שלו נ’ מדינת ישראל“
Share your thoughts