צו מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה

האמור להלן עודכן לאחרונה בחודש יולי 2018. נוכח התפתחות הפסיקה ונוכח המאפיינים המיוחדים של כל נפגע/ת, אין לראות באמור ייעוץ משפטי אלא מידע כללי בלבד

בניגוד לעבירות רבות אחרות, בעבירות מין יש משמעות גדולה “ליום שאחרי” – אותה תקופה שאחרי ההרשעה או אחרי שחרור התוקף ממאסר. וכך, לנפגעות (ונפגעי) עבירות מין מוקנות זכויות המייחדות אותם ואותן מנפגעי עבירות אחרות ובין השאר – הזכות לבקש צו מגבלות.

מהו צו מגבלות? חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, תשס”ה-2004 והתקנות מכוחו, מסמיך את בית המשפט להגביל עבריין מין מלגור, לעבוד או ללמוד בקירבת מקום מגוריו, עבודתו או לימודיו של נפגע העבירה במטרה למנוע נזק נפשי של ממש.

מטרת החוק, כקבוע בסעיף 1, היא “להגן על נפגע עבירה ולמנוע נזק נוסף שעלול להיגרם לו מהיתקלות תדירה בעבריין מין שפגע בו, בלי לפגוע במידה העולה על הנדרש בזכויותיו של עבריין המין”, כך שעל בית המשפט לאזן בין הצורך למנוע פגיעה נוספת בנפגע העבירה, פגיעה שנפרדת מהפגיעה שגרמה התקיפה המינית עצמה, לבין זכויותיו של הפוגע. במלים אחרות, הנפגע צריך לשכנע את בית המשפט כי עלול להגרם לו נזק נפשי של ממש אם הפוגע יתגורר, ילמד או יעבוד בקרבת מקום מגוריו, עבודתו או לימודיו. אם השתכנע בית המשפט כי פגיעה כזו עלולה להגרם, יש להוכיח כי לפוגע לא תגרם פגיעה שעולה על הנדרש בשל הטלת המגבלות. הכוונה כמובן לפגיעה קונקרטית שאינה הפגיעה העקרונית הנובעת מעצם הטלת המגבלות, כפי שבית המשפט קבע זה מכבר.

כפי שאפשר לראות, החוק מתרכז במצבו הנפשי של הנפגע ולא בכוונות או במסוכנות של הפוגע. הוא מתמקד בטריגרים העלולים להשפיע על שגרת החיים שבנה הנפגע ועל מידת האיום שחשה נפגעת ולא בסכנה פיזית – בכך הוא מהווה חוק מתקדם המבוסס על כבוד האדם של הנפגע והנפגעת ומבקש לאפשר להם שיקום מהמעשים שבוצעו בהם.

איך מוכיחים נזק נפשי פוטנציאלי לצורך הוצאת צו מגבלות?

לצורך הוכחת נזק נפשי פוטנציאלי של הנפגע לצורך בקשה לפי חוק המגבלות אין צורך בחוות דעת מומחה במובנה המשפטי הקלאסי. למעשה, בהתאם לתקנות ניתן להסתפק בתצהיר הנפגע (או מי מטעמו) ובגזר הדין ועליהם לבסס את הבקשה. עם זאת, בפועל מקובל לתמוך את הבקשה במסמך מגורם מקצועי.

מי יכולה לתת מכתב כזה? אין צורך ברופאה פסיכיאטרית דווקא. עובדת סוציאלית מלווה, יועצת בית ספר, פסיכולוגית מטפלת, גורם ברווחה וכיוצא בכך – הכל בהתאם לנסיבות העניין לרבות גילו של הנפגע ואופי הפגיעה.

מאיפה אפשר להגביל עבריין מין?

החוק מורה על הגבלה מ”קרבת מקום המגורים” (העבודה או הלימודים), אך לא קובע נוסחא ברורה להגדרת “קרבה”, וגודל השטח משתנה בהתאם לאופי מקום המגורים, חוזק הקשרים של הפוגע אל המקום ומידת הנזק הפוטנציאלי של הנפגע. הפסיקה הכירה ב”קרבת מקום מגורים” בהיקפים משתנים – החל הגבלה ביחס לחדר מגורים ועד לשכונות גדולות ויישובים.

המשרד אף ייצג בתיקים בהם בתי משפט נתנו תוקף של צו להסכמות בין צדדים שמגבילות מערים שלמות, ביניהן ירושלים, אריאל ורמת גן. בהסכמה גם נכללו בְצווים תניות של איסור יצירת קשר והרחקה ממש (להבדיל ממגבלות בלבד).

מתי צריך להגיש בקשה לצו מגבלות?

נקודת הזמן הרלוונטית לבקשת צו מגבלות היא מועד שחרורו של עבריין המין מהכלא. ואין בכך פלא – הרי ברור שכל עוד אדם נמצא מאחורי סורג ובריח, אין סכנה של מפגש תדיר בינו לבין הנפגע. בהתאם לתקנות, ככלל יש להגיש בקשה לצו חודשיים לפני מועד שחרור הפוגע. ואולם, התקנות מאפשרות הגשת בקשה גם סמוך יותר למועד השחרור (ובמקרים מסוימים – גם זמן קצר אחריו) אך במקרה כזה הנפגע צריך לנמק מדוע לא הגיש את הבקשה בזמן. כמובן, מעבר לדרישות בחוק זהו האינטרס של הנפגע לפעול מוקדם ככל האפשר, בטרם הפוגע השתחרר.

האם ניתן להגיש בקשה לצו מגבלות ללא הרשעה פלילית?

לא. החוק והתקנות מתבססים על הרשעה פלילית ואם ניתן צו ולאחר מכן זוכה הפוגע – הצו מבוטל. אם נפגע מבקש להרחיק ממנו אדם שלא הורשע בהליך פלילי, עומדת לרשותו כמובן האפשרות להוציא צו הרחקה בהתאם לקריטריונים הרגילים (למשל: מניעת הטרדה מאיימת).

אני צריכה את הצו כי התקלות בתוקף מעוררת בי סיוטים, איך אפגוש אותו בבית המשפט?!

ניתן לבקש מבית המשפט לפטור את הנפגע מהתייצבות בדיון אפילו אם נתן תצהיר. במקרים מסוימים אפשר גם לבקש שמידע שנוגע לנתונים אישיים יימסר לסניגור בלבד, או לערוך התאמות אחרות כדי להגן על הנפגע בהתאם לנסיבות הספיציפיות. נוכח רגישות הנושא והעובדה שהצו מתבקש לאחר שאדם הורשע בדין, התקנות מקנות לבית המשפט סמכות רחבה לתת הוראות למען עשיית צדק.

האם אפשר להגיש בקשה לצו מגבלות ביחס לכל עבריין מין?

לא. חוק המגבלות לא חל על מי שביצע את העבירות כקטין והשתחרר כאשר הוא עדין קטין. בחודש יולי 2018 תוקן החוק כך שהוא חל גם על מי שביצע את העבירה כקטין אך השתחרר בגיר.

 

במקרים פרטניים ולייצוג בבקשות ובעררים – צרו קשר עם המשרד.