מדי פעם יוצא לי לבדוק הסכמים שכותבים אנשים-שאינם-עורכידין. לפעמים זה מרענן אבל לא פעם התוצאה היא רצון עז לדפוק את הראש בקיר. ההמלצות הבאות (והנה הסתייגות הכרחית – ) אינן תחליף לייעוץ משפטי, שוודאי צריך להנתן בהתייחס לנסיבות הספיציפיות של כל הסכם והסכם. ובכל זאת, כמה דברים שכדאי לחשוב עליהם:
כתבו בשפה שלכן – לא בשפה משפטית. אל תכתבו בדרך בה אתן חושבות שהסכם צריך להכתב. ותרו על “הואיל ו”, “לפיכך לרבות ומבלי למעט” ושאר ירקות. השתמשו בשפה פשוטה וברורה ואל תכתבו מעורפל או עמום.
זה רעיון לא רע להסתכל בהסכמים בנושאים דומים כדי להבין על מה לא חשבתן. איך מתחלקות הזכויות? מי נושאת באילו הוצאות? איך מפרקים את השותפות אם משהו לא מסתדר? איך פותרים סכסוכים? מי משלמת על מה? למי מותר להחליט על שיתוף אדם נוסף בפרויקט?
החלטתן לבנות הסכם על ידי העתקת סעיפים מהסכמים אחרים? (בהנחה שמדובר בהסכמים שפתוחים לשימוש חופשי ולא כרוכים בהפרת זכויות היוצרים של הכותבת המקורית, כמובן) אל תשכחו לאחד את הסעיפים השונים כך שיתאימו אחד לשני ולנסיבות הספיציפיות שלכן: התאימו זכר/נקבה או יחידה/רבות, ודאו שאתן מכנות אחת את השנייה לאורך כל ההסכם באותו כינוי (ולא משנה אם מדובר בשם, בתיאור התפקיד או ב”צד א'” “צד ב'”) ושהסעיפים שהעתקתן או שאבתן מהם השראה רלוונטים למה שאתן רוצות שיהיה. חשוב להקפיד שסעיפים שונים לא מתנגשים או סותרים אחד את השני.
לא רוצות להכנס לדקויות? תבהירו בקצרה אבל במפורש מתי ובאיזה דרך העניין יסוכם לפרטיו. למשל – שתחתמו על הסכם חדש ומפורט ברגע שיכנס סכום כסף ראשון/כתנאי לחתימת הסכם עם צד שלישי/רגע לפני שאתן נכנסות לאולפן להקליט את השירים שכתבתן.
ומה אם העבירו לך חוזה לחתימה ואת לא מיוצגת על ידי עורך דין?
קודם כל – אל תבטיחי לחתום ולהחזיר “מיד”. קחי את הזמן לקרוא בעיון ולהבין למה את מתחייבת ומה מתחייבים כלפייך. כמובן שההמלצות הקודמות רלוונטיות גם במקרה כזה. אחר כך תבדקי אם את זכאית לייעוץ חינם דרך איגוד מקצועי, “קו חם” כלשהו וכו’.
אל תחתמי על הסכם שכולל סעיפים פתוחים. בין אם מדובר בסעיף מסוג “צד א’ ישלם לצד ב’ … שקלים במועד …” והמספרים לא מולאו, ובין אם מדובר בסעיף מסוג “צד א’ תשלם לצד ב’ תמורה כפי שהצדדים יסכימו בהמשך”.
אם מדובר בחוזה שנערך על ידי חברה או בעל מקצוע ותיק, במקרים רבים תקבלי חוזה שבלוני שלא בהכרח משקף את ההסכמות שהסכמתם ביניכם בעל פה. ודאי שהסעיפים תואמים את מה שהם אמורים לייצג – זה בסדר להחזיר לצד השני את ההסכם עם הערות, מחיקות ותיקונים לפני שאת חותמת. לא מבינה מה המשמעות של ביטוי מסוים? אל תהססי לשאול.
אם את מתחייבת להעביר משהו שאת צריכה לקבל מאדם אחר, ודאי שהמועדים כוללים מרווח בטחון. אל תתחייבי להעביר בתאריך בו התחייבו שתקבלי (את הכסף, את הטיוטה, את הנתונים, את הארון) אלא מספר ימים מאוחר יותר. א/נשים יתעכבו, שביתות יוכרזו, מחשבים יקרסו, אישורים יתקעו בדואר ואת בדיוק תתעוררי עם 40 מעלות חום.
אל תמלאי את מלוא חלקך לפני שהצד השני עשה את שלו. הזמנת ארון? פרשי לשני תשלומים ותמסרי את השני כשהמובילים מגיעים. כתבת סרט? תעבירי את הזכויות רק לאחר העברת התשלום.
תמיד תזכרי – אף אחד לא עושה לך טובה. בהסכם יש שני צדדים ושניהם מעוניינים להוציא אותו לפועל, אפילו כשמדובר במצב של פערי כוחות. והכי חשוב – אל תניחי שיהיה בסדר. גם אם את אופטימית כפוליאנה, גשי לחתימה על החוזה ריאלית בואכה פסימית. אם הכל יהיה בסדר, אף אחד לא יסתכל עליו. כשיתחילו להתגלע בעיות, תרצי שהוא יהיה הכי הוגן וברור שאפשר.
עדכון: עורך הדין יהונתן קלינגר מוסיף מזווית אחרת.
Share your thoughts