ביום 22.10.2020 השתתפתי ביום עיון של מחוז מרכז על נפגעי עבירה בהליך המשפטי. במסגרת יום העיון נתתי הרצאה בנושא ייצוג נפגעים בתביעה נזיקית. בין השאר התייחסתי להבדלים בין הפיצוי הפלילי לנפגע בהתאם לסעיף 77 לחוק העונשין, לבין הפיצוי הנזיקי:

גזרי דין בעבירות עם נפגע ישיר כוללים ביותר ויותר מקרים פסיקת פיצוי לנפגע העבירה כחלק מעונשו של הפוגע. מטרת הפיצוי הפלילי לתת סעד זריז ומהיר לנפגע גם כי ההליכים הנזיקיים לוקחים זמן, וגם כי במציאות מעט נפגעים, מעט מדי, מצליחים לאזור כוחות ולהגיש תביעה שתוכיח את נזקם.

הפיצוי מבוסס על הערכה כללית של השופט לאור התרשמות שלו מהנפגע (לדוגמא בעדות או בתצהיר הנפגע) והאמור בתסקיר הנפגע. מעצם טיבו הפיצוי הפלילי אינו משתווה לפיצוי נזיקי אלא מצומצם ממנו. ממילא, שבהתאם לחוק הפיצוי מוגבל עד 258,000 ₪, סכום שמתייחס לכל הנפגעים יחד. כך לדוגמא, אם מדובר בנפגעי עבירת המתה – כלומר בן/בת זוגו של המנוח/ה והילדים, לא כל אחד מהם יוכל לקבל כרבע מליון שקלים אף אם נגרם להם נזק עצום, והשופטים יצטרכו לקבוע כמה יקבל כל אחד.

כמובן, פסיקת פיצוי פלילי לא מאיינת את האפשרות לתבוע את מלוא הנזק בתביעה אזרחית – הוא לכל היותר יקוזז מגובה הנזק כדי למנוע כפל פיצוי או פיצוי ביתר. תיאורטית, אם הערכאה הפלילית פסקה פיצוי של 50,000 ₪ והערכאה הנזיקית הכירה בנזק של 70,000 ₪, הפיצוי שייפסק יהיה 20,000 ₪. המציאות מלמדת שמצבים כאלה נדירים מאד, אם בכלל. אם שופט פלילי פסק פיצוי של עשרות אלפי שקלים, סביר מאד להניח שנגרם נזק חמור מאד וגלוי לעין, שהשאיר את הנפגע ככל הנראה במצב של נכות ממש, ומכאן שנגרם לו נזק של מאות אלפי שקלים ולעתים אף נזק של מיליון ויותר.

חשוב לדעת שאת הפיצוי הפלילי גובה המרכז לגביית קנסות – לנפגע אין אפשרות לפעול בעצמו לגביית הכסף והוא לא יכול לוותר על המעורבות של המרכז ולפתוח תיק בהוצאה לפועל בעצמו. הרציונל הוא כמובן לחסוך לנפגע את הצורך להתמודד ישירות מול הפוגע ואת ההוצאות הכרוכות בגבייה. מהצד השני, ברור שנושה בעל חוב אחד יפעל בצורה יותר נמרצת ואקטיבית מרשות ציבורית שמטפלת בעשרות או מאות אלפי תיקים. לנפגע עומדת האפשרות למסור למרכז מידע על החייב-הפוגע ובכך לקוות שפעולות הגבייה של המרכז יהיו אפקטיביות יותר.

את ההרצאה המלאה ניתן למצוא פה