ביום 22.10.2020 השתתפתי ביום עיון של מחוז מרכז על נפגעי עבירה בהליך המשפטי. במסגרת יום העיון נתתי הרצאה בנושא ייצוג נפגעים בתביעה נזיקית ובין השאר התייחסתי לשאלות שכדאי לבחון כשמתלבטים אם לתבוע:

בניגוד להליך פלילי שבמידה רבה נכפה על נפגע העבירה, גם בפתיחתו וגם באופן ניהולו, תביעה אזרחית נתונה להחלטה אישית של התובע. הפוסט הבא יאיר שלושה מישורים של שאלות שכדאי לנפגעת עבירה לשאול את עצמה (ואת עורך הדין איתו הוא מתייעצת) בגיבוש ההחלטה אם נכון לה לתבוע.

האם יש התכנות משפטית?

אמירה נפוצה בקרב עורכי דין היא שאדם יודע כיצד הוא נכנס לבית המשפט אך לא כיצד ייצא ממנו. ובכל זאת, אפשר לבחון מהם סיכויי התביעה ועוד יותר מכך – האם יש-או-אין לה סיכוי.

השאלה הראשונה היא כמובן האם יש עילה משפטית. כלומר האם הפגיעה היא מסוג הפגיעות שבית המשפט מכיר בהן כעוולה המצדיקה פיצוי, להבדיל מפגיעה שהיא עניין חברתי או קהילתי. אם יש עילה יש לוודא שניתן עדיין לתבוע (כלומר שהתביעה לא התיישנה), וכמובן – להעריך את סיכויי ההצלחה שלה. במקרים בהם שאלת התביעה מתעוררת אחרי שנגמר ההליך הפלילי מומלץ להגיע לפגישת ההתייעצות עם עורכת הדין עם החומרים ממנו (בעיקר הכרעת וגזר הדין).

האם כדאי לתבוע?

גם כשאפשר לתבוע, לא תמיד משתלם או כדאי לעשות זאת. בראש ובראשונה עומדת השאלה האם ניתן יהיה לממש את פסק הדין ולהפרע מהפוגע. תביעה נזיקית דורשת השקעה כספית מסוימת (העיקרית היא ההוצאה על חוות דעת מומחה רפואי במקרים שדרושה כזו). בעת ההתלבטות אם לתבוע צריך לקחת בחשבון את עלויות ניהול ההליך ולשקול אם בסופו של דבר אפשר יהיה להפוך את פסק הדין לכסף בפועל.

לעתים, כמובן, כדאי להגיש את התביעה גם אם כרגע לא נראה שלפוגע יהיה איך לשלם את מה שיחוייב. חשוב לזכור שאפשר לממש פסק דין 25 שנים אחרי שניתן – פרק זמן משמעותי שהרבה יכול לקרות בו: אנשים יכולים לקבל ירושה צנועה, קרנות עבר משתחררות לפתע, סכומים קטנים מפה ומשם. פוגע צעיר עשוי במרוצת השנים לפתח קריירה או לרכוש מקצוע. לעתים פוגע-נתבע יקח הלוואה כדי לפרוע חוב במסגרת פשרה מוסכמת. לעתים נפגע ירצה לתבוע משיקולים שאינם כלכליים בלבד אלא מתוך רצון לעבד את הפגיעה מול הפוגע, לקבל “אישור פורמלי” שהדברים אכן קרו, כל אחת ואחד ושיקוליו.

איך אתמודד עם התביעה?

אם שני מישורי הבדיקה שצוינו למעלה רלוונטים, במידה רבה, לכל תביעה, נפגעי עבירה צריכים לשאול את עצמם שאלה נוספת: האם אצליח להתמודד עם ניהול ההליך או שהוא עלול לפגוע בשיקום שעברתי. הגשת תביעה דורשת עיסוק דקדקני וחודרני באירועים ומציף את הטראומה והזכרונות. קיומה של רשת תמיכה – בין אם משפחתית, חברתית או טיפולית, יכולה לעשות הבדל משמעותי. לפעמים, אם אין התיישנות קרובה, מוטב להמתין שהשיקום יתחזק כדי להצליח לנהל את התביעה בצורה מיטבית ומטיבה.

חשוב להבין שאם לעתים ההמלצה תהיה שלא לתבוע, המשמעות אינה שמדובר בפגיעה חסרת משמעות או שעורכת הדין אינה מאמינה לנפגעת. הכלי המשפטי אפקטיבי בהקשרים רבים, אך חסר תועלת באחרים. תביעה נזיקית אינה מכונת זמן – היא לא תוכל להעלים את הפגיעה, היא כן תוכל, אם תסתיים בהצלחה, להשיג פיצוי כספי לצורך התמודדות עם הנזקים שהפגיעה גרמה, מתשלום לטיפול נפשי ועד אובדן ימי עבודה, כאב וסבל. וגם בכך ייעשה קצת צדק.

את ההרצאה המלאה ניתן למצוא פה

עוד בנושא: ההבדלים בין פיצוי שמוטל בגזר דין פלילי לפיצוי אזרחי