איך מגישים בקשה לאיחוד משפחות עם בן זוג פלסטיני (תושב/ת אזור)
האמור להלן עודכן לאחרונה בחודש ינואר 2026. נוכח שינויים בחקיקה ובמדיניות משרד הפנים מעת לעת, ונוכח המאפיינים המיוחדים של כל משפחה, אין לראות באמור ייעוץ משפטי אלא מידע כללי בלבד.
מאז שנת 2003, עם כניסתו לתוקף של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), הפסיקו להחיל את ההליך המדורג על בני זוג פלסטינים זרים המוגדרים כ”תושבי אזור” (תושבי שטחים) והם אינם יכולים עוד לקבל מעמד בישראל ללא קשר לשאלה אם בני זוגם אזרחים או תושבי קבע. תושבי אזור יכולים לקבל מכוח זוגיות עם ישראלי רק אישורי שהייה בארץ שמנפק הצבא (היתרי מת”ק) על בסיס אישור של משרד הפנים.
היתרי המת”ק המוענקים במסגרת איחוד משפחות מאפשרים לעבוד בישראל אך אינם מזכים באפשרות להחזיק רשיון נהיגה, לא מזכים בביטוח בריאות ציבורי רגיל (אלא בביטוח בריאות חלקי ובתנאים מיוחדים בלבד) או בביטוח לאומי, וכוללים מגבלות נוספות לרבות לעניין פתיחת חשבון בנק ולימודים גבוהים. האפשרות לקבל היתרי מת”ק מוגבלת לתושבות אזור מעל גיל 25 ולתושבי אזור מעל גיל 35, ובאופן עקרוני נמנעת מתושבי עזה ללא תלות בגילם.
בקשות של פלסטינאים מעזה ובקשות של צעירים פלסטינים תושבי אזור (מתחת לגיל 25/35) נדחות על הסף בלי שרשות האוכלוסין בוחנת את הבקשה לגופה. עם זאת, תושבי אזור מתחת לגיל הקובע ותושבי עזה יכולים לקבל היתר מת”ק לשהייה ישראל באמצעות הגשת בקשה לוועדה ההומניטרית הפועלת במשרד הפנים לפי הוראת השעה. אל הוועדה ההומינטרית מופנים כיום גם בני זוג ישראלי/ת ופלסטיני/ת תושב/ת אזור שהם ידועים בציבור. הוועדה אף מוסמכת להעניק מעמד של תושב ארעי במקרים הומניטריים מיוחדים, אך אלו ניתנים במשורה בלבד.
הוראת השעה העומדת בתוקף כיום היא ההוראה משנת 2022, אולם בהתאם להוראה ולפרשנות שנותן לה משרד הפנים גם מי שהגיש את הבקשה בתקופת הביניים, אינו יכול לחמוק מתחולתה.
מי נחשב כתושב אזור שבקשתו כפופה להוראת השעה?
הוראת השעה קובעת ש”תושב אזור” הוא מי שרשום במרשם האוכלוסין הפלסטיני, או מי שמתגורר באזור גם אם הוא לא רשום במרשם האוכלוסין הפלסטיני (למעט תושב יישוב ישראלי באזור). נסיון החיים מלמד שרשות האוכלוסין מפרשת את הגדרת “תושב אזור” באופן רחב, מעבר לקבוע בחוק, ובניגוד לחובתה החוקתית לפרש בצורה מצמצמת הוראות הפוגעות בליבת זכויות האדם. אדם שקוטלג כתושב אזור והוכפף שלא בצדק להוראת השעה יכול לערער על קביעה כאמור
כיצד תושבי אזור עם בני זוג ישראלים יכולים לקבל מעמד של תושבי ארעי בישראל?
תושבי אזור הנשואים לישראלי/ת, שגילם מעל 50, ושוהים בישראל מכוח היתר שהייה (היתר מת”ק) למעלה מעשר שנים, יכולים לבקש לקבל מעמד של תושבי ארעי (מכונה גם “תעודה כתומה”, “תעודה זמנית” או “א/5”). קבלת המעמד הארעי משמעותית מאד – בעל/ת המעמד מחזיק/ה במספר מזהה ישראלי, זכאי/ת לשירותי הביטוח הלאומי (אך גם לחובות הנגזרים מכך), לביטוח בריאות ממלכתי ולהחזקת רשיון נהיגה ישראלי. המעמד הארעי מקל מאד על ההתנהלות מול הרשויות, לרבות בכל הקשור לפתיחת וניהול חשבון בנק, קבלת קצבאות ומענקים, החזקת עסק, קבלת משכנתא וכיוצא בכך. בהתאם לחוק, התעודה אמורה להנתן בכל פעם לשנתיים ימים ולא לשנה בלבד אך נסיון החיים מלמד כי לעתים נדרשת התערבות משפטית לצורך מיצוי הזכות האמורה.
חריג נוסף חל על זוגות ותיקים שהגישו את בקשתם לפני סוף שנת 2003 והיא אושרה. בהתאם להנחיות משרד הפנים שהתפרסמו בקיץ 2016, תושב/ת האזור יוכל לקבל מעמד של תושב/ת ארעי בישראל המזכה בתעודת זהות זמנית (אשרת א/1 או “תעודה כתומה”). זוגות הסבורים שעניינם מצדיק שדרוג כזה אך לא קיבלו הודעה ממשרד הפנים, מוזמנים להתקשר ולהתייעץ
איך מסדירים מעמד בישראל של בן זוג ממדינות אויב (לבנון, סוריה, איראן ועיראק)?
מאז שנת 2003, עם כניסתו לתוקף של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), לא ניתן להגיש בקשה להסדרת מעמד בישראל מכוח זוגיות של בן או בת זוג ממדינות המוגדרות כמדינות אויב. אזרחי אותן מדינות שמבקשים להסדיר את מעמדם בישראל יכולים לעשות זאת רק באמצעות הגשת בקשה מיוחדת ישירות אל שר הפנים.
להרחבה בנושאי איחוד משפחות והסדרת מעמד בישראל מכוח זוגיות
להרחבה בנושא הסדרת מעמד בישראל של בן זוג זר ללא מסמכים ממדינת המוצא
להרחבה בנושא בקשות הומניטריות
להרחבה בנושא עררים ועתירות
להרחבה אודות השירותים המשפטיים במשרד עריכת דין גלית לובצקי