בקשות הומניטריות

האמור להלן עודכן לאחרונה בחודש אוגוסט 2021. נוכח שינויים במדיניות משרד הפנים מעת לעת, ונוכח המאפיינים המיוחדים של כל משפחה, אין לראות באמור ייעוץ משפטי אלא מידע כללי בלבד.

החיים מורכבים, ולא פעם אנשים שמבקשים להסדיר את מעמדם או את מעמד יקירם בישראל בשל קשרי משפחה או זוגיות לא יכולים לעשות זאת בשל נסיבות ייחודיות שחורגות מהקטיגוריות המוכרות על ידי רשות האוכלוסין. במצבים כאלה ניתן להגיש בקשה לוועדה ההומניטרית להסדיר את מעמדו בישראל של זר שלא לפי נוהל קונקרטי. ניתן לפנות אל הוועדה ההומניטרית גם מכוח נהלים מסויימים, למשל כאשר קשר הזוגיות פג (בשל אלימות במשפחה או אם בן הזוג הישראלי נפטר) לפני סיום ההליך המדורג, או אם הפסקת הסדרת המעמד תפגע בקטינים או במבקש עצמו. בהתאם לנהלי משרד הפנים המעודכנים, מי שמחזיק במעמד ארעי הומניטרי במשך 10 שנים יכול לקבל מעמד של תושב/ת קבע (ולכן בהמשך – גם אזרחות). בהתאם לנוהל, בנסיבות מיוחדות ניתן להעניק את מעמד הקבע גם לאחר פרק זמן קצר יותר.

בין הפונים לוועדה במרוצת השנים – בני זוג זרים שהחלו להסדיר את מעמדם מכוח ההליך המדורג שנפסק מסיבות שונות לרבות אלימות במשפחה או מות בן הזוג הישראלי, מבקשי מעמד שהגיעו לישראל כעובדים זרים, מבקשי מקלט בעלי טעמים שחורגים מהטעמים הקבועים באמנת הפליטים, קטינים שמעמדם של שאר בני משפחתם הוסדר בישראל מתוקף החלטת ממשלה, נפגעות סחר בבני אדם ועוד רבים ורבות אחרים.

נוסף לוועדה ההומניטרית, פעלה עד לאחרונה “הוועדה ההומניטרית לפי סעיף 3א1 להוראת השעה”, אשר טיפלה בבקשות של תושבי אזור פלסטינים. בין השאר, ייצג המשרד בבקשות הומניטריות של פלסטינים מתחת לגיל הקובע לצורך הענקת היתר מת”ק “רגיל” (גיל 25 לנשים וגיל 35 לגברים), בבקשותיהם של בני זוג שהתאלמנו מבן הזוג הישראלי ונדרשים לטפל בילדיהם, בנסיבות מיוחדות הנובעות ממצבים רפואיים (של המוזמן או של בן הזוג הישראלי) וכיוצא בכך. אף שהוועדה מוסמכת ליתן מעמד של תושב ארעי (אשרת א/5) לפלסטינים תושבי אזור, לרוב היא מסתפקת בהענקת היתר מת”ק על כל המשתמע מכך. במקרים כאלה, ניתן להגיש ערעור לערכאות משפטיות על החלטת הוועדה. בחודש יולי פקעה הוראת השעה ועמה סמכות הוועדה. לבירור פרטני האם יש להעביר את הבקשה ההומינטרית למסלול בהתאם לנהלי איחוד משפחות “הרגילים” או נהלים מוגדרים אחרים, או לחילופין לוועדה ההומינטרית הכללית, ניתן לפנות למשרד.

פרט לשתי הוועדות ניתן במקרים ייחודיים להגיש בקשות הומניטריות ישירות אל שר הפנים מתוקף סמכותו לפי הוראת השעה, לרבות כאשר מדובר במבקשי מעמד שמוצאם במדינת אויב או כאשר אין מזמין ישראלי בן משפחה.

היות ומדובר בסמכות שיקול דעת רחבה, ישנה חשיבות רבה שהבקשה תהיה מפורטת במידה רבה ככל האפשר ומלווה במסמכים ובראיות אחרות שרלוונטים לעניין.

המשרד מעניק שירותי ייעוץ, ליווי וייצוג בבקשות להסדרת מעמד (ובעתירות בשל דחייתן), בבקשות לשדרוג מעמד (ובעתירות בשל דחייתן), ובהליכים משפטיים בשל אי מענה לבקשה שהוגשה.


להרחבה בנושא איחוד משפחות והסדרת מעמד מטעמי זוגיות
להרחבה בנושאי איחוד משפחות עם בן זוג פלסטיני תושב/ת אזור
להרחבה בנושא הסדרת מעמד בישראל של בן זוג זר ללא מסמכים ממדינת המוצא

להרחבה בנושא עררים ועתירות

להרחבה אודות השירותים המשפטיים במשרד עריכת דין גלית לובצקי