"גלית לובצקי – משרד עריכת דין" מייצג נפגעי עבירה בתביעות לפיצוי על הנזק ובהליכים אזרחיים ומינהלים מגוונים הקשורים בהשלכות העבירה.
תביעות נגד הפוגע/ת
עו"ד גלית לובצקי ייצגה ומייצגת נפגעי עבירה בכל רמות החומרה, מהטרדה מינית ועד לעבירות המתה (רצח והריגה) ולאורך השנים הביאה לשלל החלטות במסגרתן נדרשו הפוגעים לשלם לנפגעות ולנפגעים פיצויים כספיים על הנזקים שגרמו – עלות טיפולים רפואיים, הוצאות טיפולים נפשיים, פגיעה בקריירה וביכולת ההשתכרות, כאבים ומצוקות, כל אדם וצרכיו, כל אדם ונזקיו.
הייצוג נעשה בכל ספקטרום הפגיעות – מהטרדה מינית וצילומי סרטונים אינטימים ללא הסכמה, תקיפות מיניות בקטינים ובבגירים, פגיעות במשפחה ועד עבירות המתה. ההליכים אינם מותנים בהגשת כתב אישום נגד התוקף ובהרשעתו. בנוסף מייצג המשרד בהליכים אזרחיים נוספים כדוגמת הוצאת צווי מגבלות לאחר שחרור עבריין מין ממאסרו, תביעות להסרת פרסומים פוגעניים בתקשורת, מענה לאיומים בתביעות לשון הרע בעקבות דיווחים על פגיעה מינית וכיוצא בכך.
תביעות נגררות
כאשר הפוגע עמד לדין פלילי והורשע, עומדת לנפגע העבירה הזכות לתבוע "תביעה נגררת". תביעה כזו מאפשרת להסתמך על קביעות שקבע בית המשפט בהליך הפלילי ולהתמקד בהוכחת הנזק. הגשת תביעה במסלול כזה מגבירה את סיכויי התביעה ומקלה על ניהולה. אולם צריך לדעת – הגשת תביעה כנגררת יכולה להעשות רק בסמוך להרשעה עצמה (90 יום מעת שלא ניתן לערער עוד על פסק הדין והוא מוגדר כ"חלוט"), ורק נגד האדם שהורשע. בשל סד הזמנים הקצר, אם הפגיעה בעניינך נדונה בהליך פלילי ואת/ה שוקל/ת לתבוע את הפוגע, כדאי להתחיל לבחון את שאלת ההיתכנות של התביעה עוד לפני ההרשעה בפועל.
עד מתי אפשר לתבוע?
לשאלה מהו הזמן המתאים ביותר להגשת תביעה אין תשובה אחת. היא תלויה בשלל גורמים – חוזק הראיות שיש לך, אופי הפגיעה, מצבו של הפוגע (האם הוא בכלא? האם הוא בארץ? האם הוא במצב כלכלי איתן או חלש?) אך בראש ובראשונה – מצב הנפגע/ת.
עם זאת, גם החוק קובע מגבלות זמן בהן יש להתחשב. לפי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, ניתן לתבוע אדם על נזק עד 7 שנים לאחר האירוע. זו נקודת המוצא, אך לא רק שיש לה חריגים, כאשר מדובר בנפגעי עבירה יש לכך חריגים רבים. על קצה המזלג – נפגעי עבירה קטינים יכולים לתבוע עד גיל 25 (7 שנים מגיל 18), ובמקרים של פגיעות מיניות חמורות והתעללויות, לעתים גם עד גיל 35. במקרים ייחודיים של גילוי מאוחר של הנזק, בתנאים מסוימים בהם הפוגע הודה במעשיו אותם הכחיש בעבר, כאשר הפוגע עמד לדין והורשע או כאשר הנפגע היה מנוע מלנקוט הליכים משפטיים, מסגרת "שבע שנים" איננה בהכרח שבע שנים כרונולוגיות. שאלת התזמון ושאלת ההתיישנות הן שאלות קריטיות, אשר עלולות לפגוע קשות בסיכויי תביעה. אם את/ה שוקל/ת לתבוע את הפוגע, כדאי להקפיד על בירור מקצועי ואמין כדי לדעת אם בנסיבות העניין הספיציפיות אפשר להמתין, צריך למהר או שמא הדלת נסגרה כליל.
מה נדרש כדי לתבוע את הפוגע?
ההחלטה לתבוע את הפוגע אינה פשוטה. היא דורשת לחזור ולחטט בפצע, לעתים בחלוף שנים, היא דורשת לחדש איתו קשר – ולו באופן עקיף, היא דורשת התגייסות והשקעת משאבים רגשיים אך גם כספיים. אבל המאמץ פעמים רבות משתלם, ולא רק מהבחינה הכלכלית – הגשת תביעה משמעה קבלת השליטה מחדש על הסיטואציה והתמודדות מול הפוגע מעמדה של כוח. נפגעות רבות שיוצגו על ידי המשרד שיתפו כי עצם הגשת התביעה, עוד בטרם קבלת פסק הדין, נתן להן תחושת כוח ומסוגלות שהפוגע שלל מהן. בשל הרגישות הגדולה הכרוכה בפתיחת הליך, אנו מקפידים לבחון מספר שאלות יסוד לפני היציאה לדרך. מוזמנים לעיין בהן פה ופה.
מה לעשות אם אני רוצה לתבוע אבל לא רוצה להחשף?
עקרון פומביות הדיון אמנם קובע שהמשפט צריך להראות ולא רק להעשות, אבל בתביעות הנוגעות לעניינים אישיים ורגישים ניתן לפעול כדי לשמור על דיסקרטיות ולמנוע חשיפה. משרדנו מנוסה ביצירת "מעטפת הגנה" לתובע/ת, לרבות הגשת בקשות לדלתיים סגורות, צווי איסור פרסום וכיוצא בכך.
האם נפגעי עבירה יכולים לעתור נגד החלטות ופעולות של המדינה?
נפגע עבירה איננו חלק מההליך הפלילי. מעת שהגיש את התלונה, תפקידו מצטמצם לתפקיד של עד ובמידה רבה הוא מאבד שליטה על ההליך, עניין שעלול ליצור לא פעם תסכול וכאב הנוספים על כאב הפגיעה. פרקליט מטעם המדינה הוא שמחליט אם להגיש כתב אישום, איך לנהל את התיק, האם לגבש הסכם טיעון, אילו ראיות להציג וכיוצא בכך, והשיקולים שעליו לשקול הם שיקולים רחבים שאינם בהכרח חופפים את האינטרסים של נפגע העבירה הקונקרטי.
אולם גם בסיטואציה כזו לנפגע העבירה יש אפשרות מסוימת להתערב בהליך בנסיון למנוע פגיעה בזכויותיו מעבר להכרחי. משרדנו בעל כלים ונסיון בהגשת עתירות בשם נפגעי עבירה שמטרתן למנוע נזק או פגיעה עתידיים. חיוני להבין עם זאת, כי בתי המשפט אינם ממהרים להתערב בהחלטות הקשורות בניהול הליך ולעתים השאלה האם יש סיכוי לעתירה, חשובה לא פחות מהשאלה איך ניתן להמשיג את השאלה מבחינה משפטית. אנו מכירים את הקשיים הנלווים לניהול הליך משפטי על רקע הפגיעה, ומאמינים שלנפגע יש זכות לדעת מה מצפה לו, על מנת שיוכל לקבל החלטה מושכלת האם כדאי לפנות לערכאות.
האם נפגעי עבירה יכולים לתבוע את רשויות המדינה?
בהחלט כן! בניגוד להגשת עתירות מינהליות, בתחום המשפט האזרחי למדינה יש, לפחות באופן רשמי, מעמד שווה לכל נתבע אחר. לאורך השנים ייצגה עו"ד לובצקי בסדרת תביעות נגד המדינה על רקע עבירות, גם כאשר המדינה עצמה לא ביצעה את העבירה אלא "רק" הייתה אחראית לנסיבות שאיפשרו את הפגיעה. בין השאר, ניהלה עו"ד לובצקי תביעות נגד המדינה בגין רשלנות בפיקוח על נשק אבטחה, רשלנות שהובילה לירי בבית וכתוצאה מכך – אובדן חיים ופגיעות גוף קשות. במקרים אחרים הגישה עו"ד לובצקי תביעות נגד המדינה בגין רשלנות בשמירה על ראיות בחקירות רצח שהובילה לחשיפתן ברבים ולפגיעה חמורה בפרטיות של בני משפחת המנוח, ובגין רשלנות בביצוע החקירה שהובילה להסדר טיעון שמנע הטלת מאסר עולם על התוקף. עו"ד לובצקי ייצגה ומייצגת גם בתביעות בגין אחריות ישירה של המדינה לפגיעות, בפרט מול המשטרה. כך לדוגמא, ניהלה ומנהלת עו"ד לובצקי תביעות בגין אלימות שוטרים, מעצרי שווא, פגיעה בחופש הביטוי וההפגנה ופגיעה בפרטיות הנובעים בין השאר מהתנהלות רשלנית של השוטרים עצמם. המניעה היחידה היא הגשת תביעות בגין הפרת הזכויות של נפגעי העבירה מכוח חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001, שכן המדינה "סידרה לעצמה פטור" וקבעה חסינות על הפרות אלה בסעיף 21 לחוק.
"מעבר למטרה העיקרית של השגת סעד ותרופה לריפוי הנזק, תביעות נגד פיקוח לקוי של רשויות המדינה ורשלנות של הרשויות הן חלק ממגמה משפטית שמטרתה לשפר את פעילותן ככלי משלים למשפט המינהלי המסורתי, ולצדו", אומרת עו"ד לובצקי. "מהלכים כאלה הם תשובה מתבקשת למדיניות ההפרטה של ממשלות ישראל בעשורים האחרונים: אם המדינה הופכת את הפרטי לציבורי – גם ההתמודדות מולה עוברת ממישור המשפט הציבורי, אל המישור המשפט הפרטי. אם המדינה מפריטה את שירותיה ומעבירה את השימוש בכוח לידיים פרטיות, גם המאבק בכך יעבור לידיים פרטיות; אם הרשויות מנסות "לחסוך" כסף באמצעות הפרטה ומיקור חוץ, חובתן לגלם ולקחת בחשבון גם את עלות הנזקים העלולים להגרם כתוצאה מכך".
עו"ד גלית לובצקי ייצגה ומייצגת גם מבקשי מעמד בישראל, פליטים ומבקשי מקלט בתביעות נגד רשות האוכלוסין ומשרד הפנים בגין הפרת זכויותיהם; ארגוני זכויות וכן משפחות של קורבנות עבירות רצח והמתה ונפגעי פעולות איבה מטעם הלשכה לסיוע משפטי.
ניתן לפנות לייעוץ וייצוג גם בתביעות לשון הרע ופגיעה בפרטיות (תובעים ונתבעים כאחד), תביעות בגין אלימות שוטרים, תביעות בגין אפליה, פגיעה בחופש הביטוי וההפגנה, ושאר עוולות חוקתיות וכן תביעות על רקע שימוש פסול בכלי יריה.
לייעוץ בנושא עתירות מינהליות, תביעות לפיצוי, צווי מניעה ושאר הליכים אזרחיים – צרו קשר עם המשרד.