האקדח על שולחן המטבח

על מדיניות פיקוח על נשק אבטחה וחיי אדם.

על מדיניות הרחבת חלוקת רישונות נשיאת כלי יריה פרטיים והספין של המשרד לבטחון פנים.

הטור הזה אמור היה להתחיל אחרת לגמרי אבל הוא נכתב (מילולית) בין אזעקות. הוא אמור היה לדבר על הכוח של מאבק חברתי-אזרחי לא רק לשנות חיים אלא גם להציל חיים. לעסוק בדרך שבה תיאוריות של כוח ומגדר מיושמות באופן שסודק את המונופול הצבאי על נושאי בטחון. כמה מוזר לדבר על הצלת חיים בלתי ידועים כשיש…

לא הרבה פעמים אקטיביסטיות זוכות לראות איך מאבק לשינוי מניב תוצאות ממשיות, ובפרוייקט "האקדח על שולחן המטבח" יש לי העונג להשתתף במאבק כזה. במסגרת הזו, ולרגל יום האשה, טור שלי שפורסם ב"דעות מעריב". כאן בנוסח המקורי בשינויי עריכה קטנים. בשנה שחלפה מאז יום האשה 2013, הרבה קרה. זו הייתה השנה שבה הנשק הקל הפסיק להיות…

על תביעות נזיקיות כתשובה למדיניות ההפרטה של ממשלות ישראל, וגם על הפיקוח על נשק של חברות אבטחה.